אנחנו, משפחת קלנג לדורותיה, מקווים שאבא ז"ל מביט עלינו ממרום ושמח במעשינו וביצירה הזו, שכל כולה לעילוי נשמתו. יהי רצון שזכותו תגן עלינו ונזכה כולנו יחד בבריאות שלמה ואיתנה להמשיך את דרכו ופועלו מתוך עוז, ענווה ויראת שמיים.
נלב"ע כ"ח סיון תשע"ח (11.6.18 למניינים)
ת.נ.צ.ב.ה.
"אוהב שלום ורודף שלום – אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"
גרשון קלנג ז"ל נולד ברדאוץ בוקובינה שברומניה בכ"א תשרי התש"ב (12/10/1941 למניינם) ביום הגירוש בליל הושענה רבה, וגורש לטרנסניסטריה יחד עם אביו יעקב ז"ל, אמו חנה ז"ל, סבתו הנציה הכטלינגר ז"ל, משפחתו וכל חברי קהילת יהודי בוקובינה.
בכוחות נפש אדירים, באהבה ובמסירות שמרו הוריו האב יעקב, האם חנה והסבתא הנציה על גרשון הקטן. במהלך המסע הארוך והקשה חצו יערות וצעדו מרחקים עצומים במשך ימים ולילות. בהשגחה פרטית ובאמצעות חוש ההישרדות של האם חנה הצליחו השלושה לשרוד את המסע הקשה ולהישאר בחיים.
בגיל 3 התייתם גרשון מאביו יעקב ז"ל, ולאחר סיום המלחמה החלו הסבתא, האם והבן בהכנות לעלות לארץ הקודש.
בשנת 1950 עלו שלושת הדורות לארץ. תחילה הגיעו למעברה בטירה ולאחר מכן קבעו את ביתם בחיפה והחלו לבנות את חייהם בארץ.
במהלך שנותיו התחנך גרשון בבית ספר ממ"ד מוריה ולאחר מכן עבר לישיבה התיכונית כפר הרא"ה. בתקופת נעוריו ובבגרותו התנדב בגדנ"ע ושימש כמדריך של"ח. מספרים שהיה נער עם שמחת חיים וחוש הומור שכבש את ליבם של כל הסובבים אותו.
גרשון ז"ל היה ציוני נלהב שאהב את ארץ ישראל, את צבא ההגנה לישראל ואת חיילינו. לאחר סיום הלימודים בישיבה התיכונית התגייס לצה"ל ושירת בחיל השריון ונלחם במהלך שירות המילואים במלחמת יום כיפור ושלום הגליל.
גרשון נישא לבחירת ליבו רות תבלחט"א בשנת 1967, ושניהם הקימו בית נאמן בישראל בשכונת קרית אליהו. בזכות אישיותם המיוחדת, ביתם היה פתוח לרווחה לכל אורח, כאוהל אברהם אבינו ושרה אמנו.
הבית, שהיה ליד בסיס חיל הים בחיפה וליד בית החולים רמב"ם, היה אבן שואבת לאורחים מכל גווני העם. בכל ערב שבת היה גרשון מחפש אורחים בבית הכנסת, ואז מושיב אותם במקומות כבוד; הזמין חיילים לתפילה וארוחה טעימה בערב שבת; אירח משפחות של חולים ושל חיילים שנפצעו במלחמות ישראל ואושפזו בבית החולים רמב"ם; ואף הגדיל לעשות והיה מבקר ומעודד בבית החולים.
משפחת קלנג הפכה לאחת מעמודי התווך של קהילת קרית אליהו הנפלאה והמאוחדת, שגרשון אהב מאוד.
גרשון זכה לסגור מעגל של ניצחון כאשר ארגן והפיק הקפות שניות בבית הכנסת הפועל המזרחי בקרית אליהו – לראשונה בחיפה עם להקה. ההקפות השניות היו שם דבר בחיפה ורבבות מתושבי חיפה הגיעו לחגוג את שמחת התורה.
עבור גרשון, זה היה ניצחון פרטי חשוב: ביום השנה לגירוש הנורא שהתרחש עם לידתו ברומניה הרחוקה, רקד גרשון עם ספר התורה וזיכה אחרים לחגוג את אהבת התורה בארץ הקודש.
על כן, חג שמחת תורה היווה עבורו מקור חיים וזמן לקירוב לבבות ולאחדות עם ישראל. ההקפות השניות בקרית אליהו נודעו כמודל לחיקוי וכאירוע מלכד. מעגלי הריקודים שילבו ואיחדו בדרכו המיוחדת של גרשון בין חילונים ודתיים, ספרדים ואשכנזים, מעגל דורות של בני נוער שלובי זרועות עם ותיקי השכונה ומספרי המוות הצרובים על בשרם וליבם. מעגל הרוקדים המחזיקים ספרי תורה ודגלי ישראל – עבור גרשון זה היה מקור לגאווה ולניצחון האור על החושך.
הקפות שניות בשכונת קרית אליהו, חיפה כ"ב בתשרי תשל"ז (16.10.1976)
גרשון היה איש חינוך בכל רמ"ח איבריו והיווה מודל לחיקוי ואוזן קשבת לכל תלמידיו. חינוך היה עמוד תווך ומשימה מקודשת עבורו: כאשר לימד בבתי ספר מקצועיים הנהלת חשבונות והקנה לכל תלמידיו ידע ומקצוע לחיים; כאשר פעל כמחנך מחוץ לכותלי בית הספר; כאשר הקים תלמוד תורה; וכאשר פעל לקידום סניף בני עקיבא ולהקמת קייטנה לילדים בשכונת קרית אליהו.
רבים היו מספור מעשי החסד של גרשון ז"ל, בסתר ובגלוי. בדרכו המיוחדת וברגישותו הרבה היטיב לראות תמיד לנגד עיניו את הזולת ואת צרכיו המיוחדים, ואז לעזור ולסייע ככל שניתן. טוב ליבו, מידת הענווה ומאור פניו שקידמו בברכה כל יהודי הפכו לסימן היכר וחותם ידו.
בעינינו, גרשון ז"ל המציא את המושג "פעיל חברתי". הוא היה מוכר בחיפה וסביבתה כאיש חסד, תמיד שמח לעזור ומצא דרכים לסייע בכל דבר: עזרה וסיוע במציאת ציוד, תרומה, סידור עבודה, אירגון שמחה וקידוש, עזרה לעולים חדשים ועוד ועוד.
בכל דבר חסד ועזרה, ידעו כולם לומר: "תשאלו את גרשון" – כי גרשון תמיד יידע איך לסייע.
גרשון ז"ל, אוד מוצל מאש, בחר בחיים ושמח בחלקו. ביראת השמיים המיוחדת שלו חינך אותנו, ילדיו ונכדיו, להמשיך את שלשלת הדורות של עם ישראל המחובר לקדוש-ברוך-הוא ולתורתו.
שילחו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.